זה זה – tode ti

רביעיית פלורנטין, 15.2-1.3

 

אני רוצה את זה. בדיוק את זה. את הדבר הזה שאין לו שם, שאין לו תואר, שאין לו מילים. שצריך להושיט יד ולהעביר עליו אצבעות ולהרגיש אותו קר תחת האצבעות כשהוא, הוא, מחליק כמו דג בין ידיים המנסות לקטלג אותו להבין אותו להסביר אותו להגיד עליו משהו שהוא נוסף על האמירה הפשוטה: זה זה.

​

בתורת ההוויה של אריסטו, ישנן מספר דרכים לדבר על הדברים בעולם. ישנן קטגוריות שמדברות על הרכב הדבר – זה עשוי מעץ וברזל. אפשר להצביע על התפקוד של הדבר, שולחן הוא מקום שטוח שמניחים עליו אוכל. אפשר גם לדבר על הפוטנציאל הטמון בדבר: הבלוט הזה הוא זרע של עץ אלון. יום אחד הוא יגדל להיות עץ.

​

ובתוך כל עולם ההגדרות נמצא ה 'tode ti'. טודה טי, 'זה זה' היא הצבעה על הדבר. הפרטיקולרי, הספציפי. שם נגמרות המילים. אי אפשר להגיד שום דבר חוץ מלהצביע על הדבר ולומר, זה זה. אם נתעקש לנסות ולתפוס את הדג הוא ימות לנו בידיים. אפשר להישאר עם הדבר הזה שהוא זה ולראות מה קורה.

​

אמנים משתתפים:

​

אביטל כנעני

אריה ברקוביץ

גבריאל ריגל

גלי קנר

דגנית ברסט

זוהדי קאדרי

מיכל נאמן

רוני ראובן

רני פרדס

שחר יהלום

​

אביטל כנעני, פני ההר, גרפית על נייר, 56x152, 2013

​

​

​

​